אחד הרגעים העוצמתיים ביותר באימון אישי הוא הרגע שבו אתה מבין מה חשוב לך באמת.
בפוסטים הקודמים בסדרת המדריך בבלוג דיברתי על השלבים הראשונים באימון אישי לחיים, על פגישת ההכרות ועל מציאת החוזקות, היכולות והעוצמות שלך המתאמן.
אז עכשיו, אחרי שאנחנו יודעים מהם הדברים שאתה טוב בהם אנחנו פונים לבדוק מהם הדברים שחשובים לך ביותר, מהם הדברים שעל פי הם אתה פועל ושמנווטים אותך בחייך.
באימון אישי אנחנו קוראים לדברים האלה "ערכים" - והם עוצמתיים בהחלט.
את הערכים אנחנו נמצא מתוך תרגילים שנעשה, מתוך סיפורים שלך ומתוך תוכן שתביא לאימון. ביחד אנחנו נמצא בין ארבעה לשישה ערכים, אתה תתן להם שם ותיצוק את המשמעות שלהם עבורך.
הערכים שלך הם דברים שפשוט חייבים להיות. כשהם מתקיימים ובאים לידי ביטוי אז אתה חש תחושה של סיפוק, תחושת שקט וחוסר מתח, וכשהם לא מתקיימים אז משהו פשוט לא עובד, יש מתח וחוסר שביעות רצון.
הערכים, כמו אבני הבסיס הגדולות של גשר חייבות להיות במקומן, להיות שלמות ויציבות וכך לתמוך בגשר כולו ולאפשר לו יציבות. במידה ואחת מאבני הבסיס האלה קצת לא במקום, סדוקה או בלויה אז כל הגשר הופך ללא יציב, וישנה סכנה אפילו להתמוטטות חלילה.
אם למשל ניקח אדם שיש לו ערך בשם "חופש" במובן של "החופש להיות מי שאני", והוא נמצא בעבודה או במערכת יחסים שבהן יש לו באמת את החופש להיות מי שהוא - אז ככל הנראה הוא יהיה מסופק ומאושר מהמקום שבו הוא נמצא. אבל במידה והוא יעבוד תחת בוס קפדן מדי, או ימצא במערכת יחסים חונקת מדי - אז הערך "חופש" לא יבוא לידי ביטוי ומשהו לאט לאט יתערער עד שהוא יחוש חוסר שביעות רצון וסבל מהסיטואציה.
אם למישהו יש ערך בשם "למידה" במובן של "להיות בסיטואציות מסקרנות ומפרות כל הזמן" והוא אכן מצליח למצוא גירוי ולימוד בדברים שהוא עושה וחווה במהלך היום יום - אז מצוין, אבל אם הוא נמצא בסיטואציה שבה הוא לא מצליח למצוא עניין וסקרנות, ובעצם הערך "למידה" לא בא לידי ביטוי, אז מהר מאד הוא יתחיל לחוש מרמור וחוסר שביעות רצון ומשהו פשוט לא ירגיש נכון.
הערכים הם אישיים ולא יכולים להיות אוניברסליים. "שלום עולמי", "דאגה מהתחממות כדור הארץ" הם בהחלט ערכים ראויים - אבל באימון אנחנו מחפשים את מה שמפעיל ומיחד אותך.
כמו כן הערכים חייבים להיות בעלי יכולת לסיפוק עצמי. הם צריכים לנבוע מתוכך ולא להיות תלויים בגורמים מבחוץ.
למשל "הומור" יכול להיות ערך אם לבן-אדם מסוים חשוב להקיף את עצמו בהומור, בראייה קלילה ואולי אפילו אבסורדית לחיים, אבל "הומור" לא יכול להיות ערך אם הוא במובן של "להצחיק" כי זה כבר תלוי בגורמים חיצוניים ולא יכול לבוא לידי סיפוק עצמי, והרי מה קורה כשאותו אחד נמצא לבד בבית ואין אף אחד להצחיק, האם באותו רגע הוא לא יכול להיות מאושר?
הערכים הם רצונות ולא צרכים, הם ממלאים אותנו באנרגיה ולא מרוקנים אותנו או גורמים לנו תלות בהם, ועל כן הם לא יכולים להיות צרכים הישרדותיים, התמכרויות או אובססיות.
אחד הדברים המדהימים ביותר שקורים כאשר אתה מכיר את הדברים שחשובים לך ביותר הוא שאתה יכול לצפות איך תרגיש בסיטואציות עתידיות מסוימות - ואז הם הופכים לכלי לקבלת החלטות, למצפן של ממש.
למשל בחיפוש אחרי עבודה חדשה אתה יכול לבחון מהי רמת הביטוי שהערכים שלך יקבלו בה. כמה הלימה תהיה בין הערכים שלך ובין סוג העבודה, הנושאים שבהם תתעסק ביום יום, סביבת העבודה וכדומה, וכך תוכל ממש לצפות מראש איך תרגיש לעבוד שם.
ככל שהערכים שלך יבואו יותר לידי ביטוי בעבודה הזאת אז הם יגרמו לך לשביעות רצון גבוהה יותר ולמעשה אתה תרגיש בה טוב ומסופק יותר.
אחרית דבר
בכל פעם שאני מגיע לשלב של הערכים באימון אני מרגיש שיש למתאמן איזה רגע של "וואוו". התעוררות. פתאום דברים מתחברים לו, והאימון כולו תופס צורה חדשה עם תובנות מרגשות.
אני נדהם כל פעם מחדש להתבונן ולראות את העבודה שכל מתאמן עושה עם עצמו בבירור של אותם דברים שחשובים לו ביותר, ואיך הם הופכים בידיו לכלי עצמתי שבעזרתו הוא משפיע על חייו ומתקדם לקראת שינוי.
איתי קויפמן – מאמן אישי בתל אביב